Loading
| כניסת מטפלים | צור קשר|About Iapp
בית הספר לפסיכותרפיה של מכון מגיד מבית האוניברסיטה העברית ההרשמה בעיצומה למחזור ד' של המסלול ללימודים מתקדמים 'לקרוא את ביון' נותרו מקומות ספורים בתכנית התלת שנתית לפסיכותרפיה בגישה דינאמיתבמהלך חודש יוני מתקיימים ראיונות הקבלה לתכניו
פרטים נוספים >>
נמשכת ההרשמה ללימודי פסיכותרפיה בילדים ובנוער בגישה פסיכואנליטית אוניברסיטת תל אביב שנה"ל תשע"ח. ניהול אקדמי: אבי שרוף ויונית שולמן התכנית מתקיימת במסגרת היחידה ללימודי המשך והשתלמויות, ביה"ס לעבודה סוציאלית לפרטים נוספים המשיכו בקריאה
פרטים נוספים >>
כנס "הילד שקשה להגיע אליו - מינקות עד גיל ההתבגרות" הכנס יתקיים ביום שישי 28/04/2017 בין השעות 08:30-14:40 באולם מרבאום, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב.
פרטים נוספים >>
תכנית הכשרה תלת-שנתית ללימודי פסיכולוגיית העצמי איגוד ישראלי לפסיכולוגיית העצמי ולחקר הסובייקטיביות פותח מחזור לימודים חדש של תכנית-יסוד להכשרה תלת-שנתית בפסיכותרפיה 2016/17-2018/19
פרטים נוספים >>

על הסרט "הברבור השחור": קנאה והשגיות נשית


מחבר המאמר: רות נצר
על הסרט 'הברבור השחור': קנאה והשגיות נשית

הטקסט של הבלט 'אגם הברבורים': הנסיכה כושפה להיות ברבורה לבנה, ורק אם נסיך יתאהב בה תצא מהכישוף. הוא מתאהב בה אבל המכשף גורם לכך שישא אשה אחרת שנראית כמוה, וכך היא מחמיצה את היכולת להגאל, ומתאבדת.

בסרט מסופר על נינה, רקדנית שרוצה בתפקיד הברבור בבלט 'אגם הברבורים', והבמאי רוצה שאותה רקדנית תגלם את הברבור הלבן והשחור. אבל לטעמו של הבמאי, נינה, גבורת הסרט, היא יותר מדי מושלמת ומאופקת ולכן לא מתאימה לרקוד את ההבט האפל של הברבור השחור. הוא מפתה אותה מינית כדי לעורר אותה וכשהיא מתנגדת ונושכת אותו הוא רואה שיש בה את הכוח האפל—יצרי-צילי שיתאים לה לרקוד את הברבור השחור.
בהמשך, עולים רגשות קנאה ותחרות כלפי יריבתה לריקוד, כולל משיכה מינית, פיתוי לסם משכר, והתוצאה - אלימות שלה כלפי היריבה. בנוסף לכך עולים רגשי תחרות בינה לאמה שדוחפת אותה לקרירה ומונעת ממנה חיים שמחוץ לרקוד, כשהרקוד הוא הגשמת חלום האם. זה הצל הנרציסטי של האם. כל אלה רגשות צל חריפים שמאפשרים לנינה, אולי, לרקוד כל כך מופלא את הברבור השחור. בו בזמן, היא לא מסוגלת להכיל את רגשות הצל שלה כלפי אמה והיריבה ולכן היא אלימה כלפי עצמה בפגיעות גופניות, עד מוות. היא מזדהה עם הברבור הלבן שממית עצמו כשלא נבחר על ידי הנסיך, שהעדיף את הברבור השחור.
קיימת אנלוגיה בין הרקדנית שנבחרת על ידי הבמאי לבין הברבור שנבחר על ידי הנסיך בבלט.
הספור עוסק באי קבלת הצל ובצורך לחבר בין הלבן והשחור בנפש על ידי אותה רקדנית שתחבר בתוכה את שני ההבטים האלה.
הסרט מתכתב עם הספור של אנדרסן, 'נעלים אדומות',שבו גורל הנערה הרוקדת בלי יכולת לחדול, הוא כריתת כפות רגליה עם הנעלים, והוא מתכתב עם הסרט 'נעלים אדומות' שנכתב בהשראתו, שבו הרקדנית הנערה המתמכרת למחול קופצת אל מותה! בכל אלה הנערה לא מסוגלת להכליל את אהבת הריקוד שלה לחייה, ולהכליל ולשלב את ההתמסרות למחול עם החיים.
'הברבור השחור' הוא על המחיר שהיא משלמת על הרצון להיות מושלמת, על הקורבנות שבדרך, כשהיא רוצה להגשים את עצמה ולזהות מהו רצונה, ולהבחין בו כניפרד מרצון הבמאי ורצון האם. אלא שכל זה תחת ההשפעה של התפיסה הפטריארכאלית שעדיין לא מאפשרת לאשה צעירה להתמסר לרצונותיה ומילוי מאווייה.
למעשה הצעירה נשלטת כאן על ידי האם, על ידי השלטון המטריארכלי, שלא מאפשר לה לרצות מתוך עצמה אלא לממש את מאוויי אמה המתוסכלת, ובו בזמן על ידי השלטון הפטריארכאלי של הבמאי שמנצל את הרקדניות הצעירות לצרכיו המיניים והשאפתניים כבמאי. יתירה מזו, היא מופעלת על ידי צרכיהם האישיים של כוחנות ויוקרה, כלומר, על ידי כוחות הצל של שניהם.
כשהבמאי אומר לה "לתת את עצמה" ולהתמסר לתפקיד, אין כאן מסר של זניחת האגו, אלא ההיפך, עידוד לתחרותיות של האגו, שבעצמה אינה המשאלה שלה, אלא של אמה ושל הבמאי. מאידך, איזה אגו עליה לזנוח אם עדיין לא רכשה אותו?

הסרט מגלה את הפער בין האיכות האמנותית של היצירה, כגבהי הרוח האנושית, לבין כוחות הצל המעורבים בפועל בהפקת היצירה האנושית. אבל הוא גם מגלה את הבו-זמניות שלהם. במובן הזה היצירה היא כמו הברבור, שהאלכימיה ראתה בו את איחוד הניגודים, כיוון שחציו התחתון מדשדש במים עכורים ושחורים ('הפרימה מטריה') וחלקו העליון האצילי וטהור.

הקיטוב בין שחור ולבן הוא קיטוב נפשי בעיתי מראש. מאפיין מצב נפשי גבולי ולא מצב נפשי תקין.
בספר 'יונג הגנוסטי' מצאתי פרשנות לא מוכרת לי, של ג'יל קוויספל על נרקיס. (עמ' 254): נרקיס ראה במים את צילו והתאהב בו וטבע כשרצה להתחבק איתו. קוויספל כותב על כך שספור זה מלמד אותנו שעלינו לפחד מהצל ומהנטיה לשבח את הדברים הנחותים ולהמשך אליהם, כי זה מוליך לאבדן הנשמה ולאבוד הגנוסיס האמיתי (הידע והיעד הרוחני של הנשמה) .

למעשה הרקדנית שבויה בהזדהות עם כוחות הצל שמתקיפים אותה במצבי הלוצינציה.


הנסיך שהיא מתאהבת בו, כביכול, הוא הבמאי שדוחף אותה לגלות את הצל שלה ( הברבור השחור) - של מיניות, קנאה, תחרות, וזעם שנגרמים על ידי לילי, המתחרה בה, הן על התפקיד והן על לבו של הבמאי. לילי היא כמו לילית, והשם אינו מקרי. היא כל צדי הצל שנינה עדיין לא מכירה בה, הפנטזיה של תינוי אהבים איתה מסמלת את הצורך שלה להתחבר אל הצל שלה.
מותה מבטא את המצב הפתולוגי שבו מתמסרים להבט חד צדדי של הנפש בעוצמה ארכיטיפית ללא איזון.
הפציעה העצמית היא נסיון שליטה עצמית, שמשתלט עליה, כמו אנורקסיה ובולימיה. הבמאי מנסה להביא אותה להתמסר ללא שליטה, ובו בזמן עליה להיות בשליטה עצמית מירבית כדי לרקוד.
הבמאי הוא הגברי שמושך את הנערה מאמה. כביכול, כמו הגבר באגדה שמציל את הנערה הכלואה. אבל ענינו אינו עניין אמיתי בה, אלא בהישג של יצירתו שלו כבמאי. לכן אינו יכול לגאול אותה.
היא רוצה להיות מושלמת, כפי שהוא ואמה רצו. ובסיום, לפני מותה, היא אומרת שהיא היתה מושלמת. למעשה זו היתה שלמות ההזדהות עם הברבור השחור, הזדהות עם הצל השחור שבלע אותה, בעודה מנותקת מיחסים ומהמציאות החיצונית, ונהיתה פסיכוטית.
היא כמופעלת על ידי ארכיטיפ ה'פואלה', העלמה הנצחית. כברבור היא בתחום המעוף בשמים. הפואר-פואלה הם עלמים נצחיים בנשמתם, שחיים את הרגע ומעדיפים את חיי הפנטזיה והרוח, לעתים בתחום האמנות. רוברט בליי כותב שאנשים צעירים, שחיים כפואר ופואלה, עשויים לחוש התעלות ורוממות, ולהפוך בעיני עצמם לברבורים לבנים, למטפסים למרומים, ל'נערים מעופפים'. נשים שחוו תחושת רוממות דומה הופכות ל'נערות מעופפות', ושניהם מתעלסים במרומי הגבהים עם בני ובנות זוג הסמויים מהעין (2002: 68).

הברבור קשור למים ולשמים. אבל כדי להיות שלמה עליה לרדת לארץ. אל יסוד האדמה בנפש. היכולת להיות בארץ ובשמים לסרוגין, הוא שלב המחזוריות המאחדת הדיאלוגית, כפי שכתוב בשלחן האזמרגד של האלכימאים – "הוא עולה למעלה ויורד למטה ומקבל מהכוח של למעלה ולמטה".
אבל היא לא מצליחה לעשות זאת. היא לא מצליחה לחבר בין מלכות הברבור והאדם.
מותה הוא נפילה פיזית שמבטא את הנפילה הנפשית. את אי היכולת להיגאל מהתנפחות ארכיטיפ הפואלה, של הרוח ושל ההיבריס (גאוות יתר) של המושלמות. המושלמות היא ההיפך מהשלמות שכוללת בה את החסרונות.
כשהיא נופלת היא פצועה. היא כל הזמן פוצעת את עצמה באכזריות. הפציעה שלה לא משרתת אותה כ'פציעה הקדושה' של השאמאן, שפותחת את הנפש ומביאה אותה לממד הריפוי. אלא זו פציעה פיזית שנועדה להסיח את הדעת מהפצע הנפשי שהיא מתעלמת ממנו.

זו דוגמא למצב שבו אנשים נשלטים על ידי דחפים של השגיות קונקרטית ללא תהליך של מודעות עצמית, וללא התפתחות פנימית. אולי אם היתה מודעת לכוחות הצל של אמה ושל הבמאי, ואם היתה מודעת לתחושות הצל שלה ומקבלת אותן, לא היתה נבלעת בהן. מהלך התפתחות הנפש הנכון אינו ריצוי משאלות הזולת, אינו משימה הישגית כנצחון על המתחרות האחרות, ואינו ניצחון על לבו של הגבר. מהלך ההתפתחות הנכון גם אינו הישג של רקוד מושלם אלא התפתחות אינטגרטיבית של הנפש.

הסרט נעליים אדומות ( 1948) נוצר ביד מייקל פאוול ואמריך פרסבורגר. זוג מפיקים תסריטאים במאים שעבדו יחד ויצרו כמה מסרטי הקולנוע המרתקים ביותר מסוף שנות השלושים עד שנות החמישים. ויקי, נערה מבית עשיר רוצה להיות רקדנית ומצטרפת ללהקת בלט, המנוהלת בידי לרמונטוב, איש קנאי, היא מתאהבת בקומפוזיטור – מנצח, שעוזב את הלהקה, ואז היא נקרעת בין שתי אהבותיה ומשלמת בחייה. וכשעליה להכריע בין הריקוד לאהבה היא קופצת אל מותה מתוך ריקוד בלתי נשלט. בפגישתם הראשונה שואל לרמונטוב את ויקי, למה את רוצה לרקוד? למה אתה רוצה לחיות? היא עונה. וזו מהות הסיפור הפנימי המניע את הדמויות; המחויבות הפנימית לאמנות ולא לחיים הפרטיים. לרמונטוב אומר שבלט הוא דת בשבילו. הסרט מנסה לגעת בחשיבות האמנות לחיים. והסרט מצליח להביא את הקשר העמוק בין היחס לאמנות שבסיפור לצורה המושלמת של הסרט. לרמונטוב יוצר לויקי בלט חדש "נעליים אדומות" לפי האגדה של אנדרסן. הנערה רוצה את הנעלים האדומות לנשף, אך כשהיא מתעייפת הנעליים שאינן מתעייפות לעולם ממשיכות להרקיד אותה עד למותה. הזמן חולף, האהבה חולפת והחיים חולפים, רק כוחן של נעלי הריקוד לא חולפת.
הערה אישית: למרות שנטלי פורטמן, השחקנית הראשית קיבלה את פרס האוסקר על המשחק, לא אהבתי את המשחק שלה, שהוא משחק מוחצן, מוגזם, דרמטי, עד מלודרמטי. המשחק המוקצן משתלב עם מגמת התסריט להקצין את ההפרעה הנפשית הפתולוגית, כדי למשוך את הקהל אל הסנסציוני דרך הפתולוגיה. תסריט ומשחק כאלה חוטאים לאמת האמנותית, וחוטאים לאמפתיה לאדם הסובל.
מקורות


 
14/08/17 קבוצות קריאה למטפלים בנושא "תורת החלומות" קבוצות קריאה בנושא תורת החלומות. הקבוצות הן של עמיתים ללא תשלום.
פרטים נוספים >>
09/10/13 הרשמה למכתבי התפוצה של האגודה
פרטים נוספים >>
14/08/17 החטיבה לטיפול זוגי בגישה פסיכואנליטית תוכנית
פרטים נוספים >>
01/01/70 תוצאות סקר החברים שנערך ב 2016 תוצאות סקר החברים שנערך ב 2016
פרטים נוספים >>
01/01/70 ימי העיון של 2016-2017 : דגשים מרכזיים ימי העיון של 2016-2017 : דגשים מרכזיים
פרטים נוספים >>
01/01/70 האתר החדש iapp-psy.org
פרטים נוספים >>